היחס הנכון לדברי חז"ל.
וזה לשונו:
ה. יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה.
ישמע. על ידי כל הנ"ל ישמע החכם ויוסיף עוד לקח. וחכם הוא מי שלמד הרבה, לכן אמר שיקח עוד מרבותיו ויוסיף חכמה. ונבון תחבולות יקנה. היינו המבין דבר מתוך דבר יקנה תחבולות איך להבין, ואמר יקנה, כי להבנת דבר, טוב חבר טוב, בכדי להוציא מפיו כל דבר. ואמרו 'קנה לך חבר'.
ו. לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם.
להבין משל. עכשיו מפרש מה להבין. משל. תורה שבכתב מכנה בשם משל, כי המשל תמיד מובן, אך הוא לבוש לדוגמתו וענין פלא, וכן דברי תורה שבכתב הוא מובן, אך נתלבש בה עניינים פלאיים, וזהו שצריך להבין המשל שהוא הלבוש, והמליצה שהוא הנמשל. דברי חכמים וחידתם. ומכנה אגדת חכמים לחידה, מפני שדבריהם אינם מובנים, כמו חידה, ואי אפשר לחברם אם לא יבין תכליתו הנלבש בתוכה, ואז יבין גם החידה. ולכן דברי חכמים שהוא הנמשל ותכליתן של הדברים, וחידתם הם הדברים עצמם, שהיא החידה. ועד כאן הקדמת הספר, מי המחברו, ולצורך מה עשאו.
וכלל כאן ארבעה דברים: ללמוד ולעשות, והמעשה נחלק לשלושה, והיינו: 'לקחת' ו'לתת' ו'ישמע', וישמע ולהבין הכל אחד, והם, שמתחילה יקח האדם את עצמו לעשות, ואחר כך יהיה לו סייעתא דשמיא, ואחר כך ישמע ויבין עוד. וחשיב כאן ט"ו דברים, ג' כללים וי"ב פרטים, והיינו 'חכמה' ו'מוסר' ו'בינה' הם השלושה כללים, והי"ב פרטים הם: השכל, צדק, ומשפט, ומשרים, ערמה, ודעת, לקח, ותחבולות, משל, ומליצה, דברי חכמים וחידותם. וכן הוא י"ב שבטים וג' אבות, וכן י"ב תיבות דברכת כהנים וג' שמות.משלי
