ביאור ענין עקידת יצחק, מה היה הנסיון של אברהם אבינו?
האם נביא יכול להתערב במשמעויות הנבואה שנמסרה לו?
מהו התהליך הנפשי של תרגום הנבואה למילים?
נמסר לכבוד יום היארצייט של מרן הגאון ר' אלעזר מנחם מן ב"ר עזריאל שך זצ"ל.
מבוסס על:
אבי עזרי הלכות יסודי התורה
מהרי"ל דיסקין בתשובות
מי השילוח פרשת וירא.
שיעורי תורה ודברי תורה על פרשת השבוע ראו כאן
שיעור זה סוכם על ידי אחד השומעים שליט"א ונמצא כאן לקריאה
וגם כאן להורדה – סיכום - פרשת וירא - סוד הנבואה (81 downloads)
5 תגובות
א. הרי ברור שהקב"ה מנבא בני אדם בצורה שלא יוכלו לטעות כי אחרת אין זו נבואה אלא חלום שהוא אחד מששים של נבואה , ז"א בטל ברוב, וממילא אברהם לא יכל להבין ולהסביר את הנבואה בצורה אחרת, וא"כ שוב קשה הקושיא שהקשתם. ונדמה לי שבמורה כתב שמנסיון העקדה לומדים שהקב"ה מנבא בני אדם, כי אחרת הרי להבדיל, הרבה מן הרוצחים אמרו שראו בלילה מחזה הפוקד אותם לרצוח, וכי נגיד שזו נבואה?
ב. ולעניין השאלה מה הגדולה בנסיון העקדה הרי כל ישראל במשך אלפי שנים מסרו נפשםם ולא עבדו עבודה זרה, וזו היא ההלכה של אחד משלושה עבירות שיהרג ואל יעבור. (והוסף לכאן מה שהזכרתם שאברהם הוריד לעולם את כח מסירות הנפש הזו). אמנם מה שראינו במשך הדורות הוא מסירות נפש שלא לעבוד עבודה זרה, וכן מסרו נפש בניהם ע"ז, (כמו חנה ובעת בניה) אבל לא ראינו שיהודי הרג את בנו בשום צורה אחרת, וזה המיוחד לאברהם והיה דבר חד פעמי וכמו שכתוב "ולא עלתה על ליבי". וע"כ בראש השנה אנו מזכירים את מסירות הנפש של יצחק שהיה יכול לסרב כי הוא לא שמע מהשם דבר! אלא מסר נפשו שהוא האמין לאביו, וא"כ בודאי הייתה מסירות נפש נפלאה, אבל מסר את נפשו ע"ז ולא נפש מישהו אחר וע"כ בראש השנה אנו מזכירים את זכותו כי יש לעם ישראל שייכות למסור נפש עצמם אבל אין לנו שייכות לנסיון אברהם. וכ"כ הרי הנסיון לא בא כפקודה אלא כבקשה!
ג. ומכל זה שוב העניין לא ברור לי כל צרכו.
והאמת שלא מובנים לי דברי המהריל דיסקין והרב שך נ"ע בעניין הזה
יש עוד הסבר, שכל אלו שמסרו נפשם או גם נפש בע=ינהם מתו מיד אבל אברהם היה צריך לחיות עם זה כל חייו וכל מה שמשתמע שלא רק שעכיו אין לו את בנו האהוב, גם כל התיקוים שראה בשמים בזכות יצחק לא יהיו וגם שלא יוכל לקרב רחוקים שיברחו ממנו וע"כ אין לנו שון עסק עם עקדת יתחק, כן עם המסיון של יצחק אבל לא עם הנסיון של אברהם וע"כ בתפילה אוצרי "ועקדת יתחק לבניו תזכור" דייקא. ועכשיו ראיתי שכבר עניתי כדברים הללו
לא שמעתי את כל השיעור אולי אתם נוגעים בזה
ע"פ דברי מרן אמרתי מכבר לבאר את ברכת ההפטרה א' קשה מזה אשר בחר בנביאים טובים, וכי בא למעט נביאים לא טובים. ב' מזה "ורצה בדבריהם" והלה הנביא אינו אומר את דברי עצמו כי אם את דבר ה', ומהו א"כ הלשון ורצה בדבריהם. ולדברי מרן ע"פ המהרי"ל דיסקין א"ש, וכך הוא ביאור הדברים הקב"ה בחר בנביאים טובים שיודעים לפרש את הנבואה כפי שרצה ה' ואולם מאחר ויש לנביא רשות לפרש את הנבואה כהבנתו הרי שהנבואה נחשבת "לדבריהם" של הנביאים, אבל מעיד עליהם הקב"ה כי "דבריהם" – נאמרים ע"י נביאים טובים ונאמרים באמת.
יישר כח!
נפלא מאוד.