מרירות מול עצבות: למה לבכות על חורבן בית המקדש? פרי הארץ פרשת מטות מסעי מאמר ב'

לתת משמעות וקדושה ("ניקוד") לקולות המציאות המשתנים.
האבלות על המקדש אינה עיסוק היסטורי בעבר, אלא תיקון של "כל דור שלא נבנה בימיו כאילו נחרב בימיו". הבכי הוא פעולה אקטואלית של בנייה עתידית.
לעבור מהסתכלות של "איכות" (ה"איך" – בחינת כה) להשגת ה"מהות" (ה"מה" – בחינת זה).

נהנתם? שתפו אחרים, הם יודו לכם.

הוסיפו את התגובה שלכם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן