התכשיטים כמדליות.
תכשיט לראש ותכשיט לצוואר.
וזה לשונו:
ט. כִּ֤י | לִוְיַ֤ת חֵ֓ן הֵ֬ם לְרֹאשֶׁ֑ךָ וַ֝עֲנָקִ֗ים לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ:
כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ. הָעִנְיָן, כִּי בִּימֵיהֶם הָיוּ עוֹשִׂים לִנְשׁוֹתֵיהֶם תַּכְשִׁיטִים לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרָה דְּבִיתְהוּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ קַטְלָא שֶׁל זָהָב, וְאָמַר לָהּ: לָא עַבְדֵת כִּדְבִיתְהוּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא. וְהָיוּ עוֹשִׂים שְׁנֵי מִינֵי תַּכְשִׁיטִים, לָרֹאשׁ וְלַצַּוָּאר, וְהַיְנוּ, לְבַעֲלַת שֵׂכֶל וּלְבַעֲלַת מַעֲשִׂים טוֹבִים. וְדֶרֶךְ לַעֲשׂוֹת תַּכְשִׁיט הָרֹאשׁ מֵחֲתִיכָה אַחַת, דֻּגְמַת הַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא אֶחָד, וְעַל הַצַּוָּאר מֵחֲתִיכוֹת הַרְבֵּה, דֻּגְמַת הַמַּעֲשִׂים, שֶׁכָּל מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְכֵן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת עַצְמָן הֵן תַּכְשִׁיטִים לְהָרֹאשׁ וְהַגּוּף. וְכָל עִנְיְנֵי הַתּוֹרָה הֵם אוֹר אֶחָד, וּמִצְוָה לִלְמֹד בְּכָל זְמַן, אֲבָל הַמִּצְוֹת אֵינָן נוֹהֲגוֹת אֶלָּא כָּל אַחַת בִּזְמַנָּהּ. וְזֶהוּ: כִּי לִוְיַת חֵן הִיא הַתּוֹרָה, וַעֲנָקִים. לְשׁוֹן רַבִּים, הֵם הַמִּצְוֹת, לְגַרְגְּרֹתֶיךָ. הוּא הַגּוּף.
