מצוות קלות ומצוות חמורות, יש דבר כזה?
ההבדל בין מסילת ישרים לנתיבות עולם.
למה הרמח"ל במסילת ישרים לא הזכיר את הדבר הראשון במשנת רבי פנחס בן יאיר – תורה?
וזה לשונו:
ואמר אחר כך אורח חיים פן תפלס, כלומר פן תפלס אורח ההולך אל החיים, וזהו אמר כנגד התאוה החמרית, פן תלך אחר התאוה החמרית, לא תעשה זה אבל לא יהיה שוה לך כל התאוה נגד אורח חיים, וכמו שאמרו (אבות פ"ב) הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, כי אין כאן שום משקל כי דבר מעט מן עולם הבא שקול יותר מן כל העולם הזה וכמו שפירשנו במקומו ולפיכך אף אם יצרך מסיתך אל התאוה לא יסור מן אורח חיים. והיה לו להזכיר נתיבה, כמו שאמר ודרך נתיבה אל מות כלומר שאל יטה מן הדרך אף מעט. רק כי כבר אומר פן תפלס, כלומר שלא תשקול דבר מעט שתצא חוץ מן הדרך נגד יצר התאוה, ובזה אמר שלא יצא חוץ מן הדרך אף בדבר מועט. ואמר נעו מעגלותיה לא תדע, כי האשה הזרה הזאת נעו מעגלותיה, שדרכיה הם זרים ולא ידע האדם דרכיה כמו כל דבר זר, הפך אורח חיים שהוא אורח כבוש שהוא מביא לחיי עולם הבא, אבל מעגלותיה של אשה זרה נעו ולא תדע, כל כך זר מעלותיה ובשביל גודל הזרות לא תדע מעגלותיה. אבל מדברי רבותינו זכרונם לברכה במדרש נראה שהם מפרשים אורח חיים פן תפלס, רצונו לומר כי אל תאמר כי מצוה זאת אין שכר עליה כל כך, וכיון שהתאוה והיצר הרע גובר אין אתה מפסיד הרבה ואתה רוצה ללכת אחר יצרך, ועל זה אמר אורח חיים פן תפלס, כי אין לך לשקול מצות התורה כי נעו מעגלותיה של תורה כי לא תדע, כי אין האדם יודע שכר ועונש של מצוה, כי אפשר על מצוה קלה יש עליה שכר גדול מאוד, כמו שאמרו חכמים אין אתה יודע מתן שכרן של מצות. ואומר אחר כך ועתה וגו' הרחק מעליה דרכך וגו' פן תתן לאחרים הודך וגו', כי כאשר יגיע אחריתך בכלות בשרך ושארך, כאשר הגוף הוא בירידה ואז התאוות בטלים ויצר הרע פסק מן האדם, אז יתחרט האדם ויאמר איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי, שהם מיסרים את האדם שלא ילך אחר תאוות הגוף:
והנה ראינו כי הראשונים שמו דברי מוסר על לב בני אדם, והנהיגו לומר בכל שבת פרק במסכת אבות שבהם דברי מוסר, והרבה דברי מוסר אשר הם בתלמוד אשר מיסרים האדם בדרכים הטובים והישרים, ראיתי לחבר אותם ביחד. ואין כוונתנו רק לחבר המאמרים ולפרש דברי חכמים לא זולת כלל, עד שהחבור הזה אינו רק פירוש דברי חכמים שבא בתלמוד כמו שפרשנו מסכת אבות, עד שאם האדם רוצה ללמוד דברי מוסר שלמדו חכמי ישראל ימצאם יחד. ושם החבור הזה נתיבות עולם, כי ההולך נתיבות אלו אל מות יגיע לו. וחלקנו אותו על ל"ב נתיבות והם כולם מן דברי מוסר, ועוד נתיב אחד בהנהגת למוד התורה כי אם אין תורה אין דרך ארץ, ובכללם הם שלשים ושלשה נתיבות, הוא יתברך יאיר עינינו וידריך אותנו בנתיב אמת ויושר אמן:
