ביאור הפסוקים במשלי פרק ה'.
כי נופת תטופנה שפתי זרה…
וזה לשונו:
וכך פירש שלמה במקום אחר גם כן, שלא יסור מן הדרך הישר שנקרא אורח חיים, וזה שאמר (שם ה') נופת תטופנה שפתי זרה וחלק משמן חכה אחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמכו אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע. ור"ל האשה הזרה הוא החומר נקרא אשה כמו שבארנו בכל מקום, וקרא החומר הרע אשה זרה כי החומר הרע מסיתו אל מעשה זר ורע, אבל החומר הטוב נקרא אשת חיל מי ימצא, ובעל חומר רע יצר לבבו מפתה אותו שילך אחר תאותו, וזה נופת תטופנה שפתי זרה כי היצר הרע מפתה אותו שלום יהיה לך אף כי תעשה דבר זה. ואמר אחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות כי כרת יכרת בעולם הזה ובעולם הבא, וזהו חרב פיות שיש לו שתי פיות שהוא נכרת מהעולם הזה ומעולם הבא כמו שנאמר (במדבר ט"ו) הכרת תכרת. ואחר כך אמר רגליה יורדות מות, כי ידבק באשה זאת המיתה בשביל החומר שדבק בו ההעדר והמיתה, ולכך אמר רגליה יורדות מות כי רגלים הם כנוי אל הפחיתות שזה ענין הרגל ובפחיתת החומר דבק בו המיתה. ואומר שאול צעדיה יתמכו, כלומר שהשאול נברא בשביל צעדיה שהם רגלים שלה שהוא כנוי אל פחיתת החומר, אשר בשביל זה השאול שהוא המיתה ואם לא כן לא היה מות בעולם רק בשביל החומר שהמיתה דבק בו. וזה תבין כי חוה הביאה המות לעולם, כי האשה היא חמרית ובה דבק ההעדר והמיתה.
