קשת בלי חיצים – מאמר קצר לפרשת נח

שמערל המיליונר העסיק במשרדו עובד מסור ומוכשר, בערל שמו. באחד הימים גבר יצרו של בערל והוא ניסה להניח את ידו על מעטפה עבה ומבטיחה, שקרצה לעברו משולחנו של הבוס. לרוע מזלו, מערכת ההתרעה החלה ליילל ולזעוק בקולי קולות בדיוק ברגע המכריע, ובערל נתפס על חם… איזו בושה נוראה! הוא היה בטוח שיסולק בבושת פנים, אבל להפתעתו, שמערל העשיר לא הגיש תלונה במשטרה, לא הביע את כעסו, והמשיך להתייחס אליו כמו תמיד. המאורע המביש כמעט נשכח, עד כדי כך שבערל היה אולי מרשה לעצמו לנסות שוב ושוב, אבל מדי פעם היה שמערל העשיר מזמן אותו לשיחה ידידותית. במהלך השיחה היה שמערל משחיל רמז ומזכיר בדבריו מערכות אזעקה חכמות… לא היה צורך ביותר מכך על מנת שבערל יבין את המסר.
בפרשת נח נותן הקדוש ברוך הוא אות וסימן לעולם. אם יש שחיתות כה גדולה בין בני האדם, מגיע להם להישטף במבול נורא. הבורא יתברך ברחמיו הבטיח לנח שלא יבוא עוד מבול, ונתן לו עדות לכך, הקשת. "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ".
מה מיוחד בה בקשת שהיא זו שמזכירה ומזהירה? קשת היא סמל של מלחמה. בעבר היו הלוחמים משתמשים בה ככלי נשק. דורכים את הקשת, שמים עליה את החץ, ויורים בכוח לעבר המטרה. הקשת בענן היא רמז ואיתות למלחמה. אם כן, ניתן היה לצפות שכדי לפעול את פעולתה כראוי, להפחיד ולהרתיע, הקשת צריכה להיות שחורה ומאיימת. היא אמורה להפחיד את בני האדם, שהקשת דרוכה כלפיהם, רגע לפני קבלת קוד שחרור… והנה, לא רק שהקשת איננה שחורה, אלא היא יפה כל כך, צבעונית ומרהיבה. הקדוש ברוך הוא יצר את הקשת בצורה יפהפייה, במגוון צבעים רחב. מדוע? כי המטרה היא לא להפחיד, אלא להזכיר! יש כאן תזכורת, ולא איום.
לא תמיד צריך להשתמש בעונשים. לא תמיד צריך להשתמש בכוח ובתקיפות. פעמים רבות תזכורת עדינה תוביל לתוצאות טובות יותר, בקלות ובנעימות. כוחו של העונש הוא לא רק בשעת הענישה, אלא בעיקר בהבנה שיש תשלום על מעשים שליליים. כאשר האדם עלול לשכוח את עצמו ולסטות מן הדרך, מציבים מולו תזכורת, תמרור אזהרה. עצם הראייה מזכירה לו שלא כדאי לו להסתכן. ראיית הקשת, זכירת התוצאות של מעשי החמס והשחיתות, יגרמו לאנושות כולה להיזכר ולהיזהר. אם כן, אין צורך בתזכורת שחורה, מבהילה, מפחידה ומשתקת. גם קשת מרהיבת עין, צבעונית ויפה, מזכירה את החטא ועונשו, ומעודדת את האדם להיטיב את מעשיו.
שבת שלום ומבורך.