ויתור אומנותי – מאמר קצר לכבוד רחל אמנו

ויתור אומנותי

יעקב ממתין בחנות, בתור ליד הקופה. "סליחה, אכפת לך אם אשלם לפניך? השארתי ילדים לבד בבית", פונה אליו אחד הקונים. "בשמחה", משיב יעקב בחיוך, ונותן למבקש לעבור לפניו.

יעקב ממתין בחנות, בתור ליד הקופה. "הי, חצוף! מה אתה עוקף? הייתי פה לפניך", קונה אחר, מנומס הרבה פחות, פונה אליו בדרכו שלו… אין ספק, במקרה כזה קשה ליעקב הרבה יותר לאפשר לצועק לעבור לפניו בתור.

במקרה הראשון, האדם מרגיש שהוא עושה חסד, הוא מרגיש חזק, הוא מרגיש נותן. גם המקבל מודה בכך שהוא מקבל. בדרך כלל הוא גם אומר תודה, מחייך בהכרת טובה. לעומת זאת, במקרה השני התחושה שונה לחלוטין. המוותר מקבל תחושה שהוא חצוף, גנב, נוכל. שהוא ניסה לגנוב ותפסו אותו. אין ספק שקשה לו לוותר. אף אחד לא מסתכל עליו כנדיב, אלא להפך.

רחל אמנו, שהשבת חל היארצייט שלה, תפסה באומנות הויתור. מהי האומנות בלוותר? נכון, לא קל לוותר, לא קל להתגבר, אך מהי האומנות המיוחדת כאן?

יעקב אבינו סיכם איתה מראש על סימנים, כדי שלבן לא יוכל להחליף בינה לבין לאה. רחל, באצילות נפש, מוותרת על הסימנים ונותנת אותם ללאה כדי שלא תתבייש.

מספר שנים לאחר מכן. ראובן, בכור בניה של לאה, יוצא לשדה ומוצא דודאים. הצמח הזה היה ידוע באותו הזמן כסגולה לילדים. רחל, שמחכה לילדים כבר הרבה שנים, פונה ללאה ומבקשת ממנה: "תני נא לי מדודאי בנך". תשובתה של לאה נשמעת מפתיעה במבט ראשון. היא אומרת: "המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני?" וכל קורא שואל את עצמו: מה?! רחל לקחה את האיש של לאה? הרי ההפך הגמור קרה! יעקב אבינו היה אמור להתחתן עם רחל! אפילו סימנים היו, כדי לוודא שכך יקרה. רחל היא זו שוויתרה, היא זו שנתנה את האיש שלה ללאה כדי שלא תתבייש! איך יכולה לאה להאשים אותה שהיא לוקחת לה את בעלה?!

מתוך הדברים נראה שרחל עשתה מעשה עצום שהוא ויתור אמיתי. לאה אפילו לא ידעה שרחל עושה איתה חסד! רחל העבירה לה את הסימנים בלי לספר לה מה עומד מאחורי המעשה. היא לימדה אותה את כל מה שהייתה צריכה לדעת, אולם עשתה זאת בצורה שלאה לא הבינה שכעת רחל נותנת לה את הדבר החשוב לה ביותר. לאה מעולם לא התביישה מרחל. היא תמיד הרגישה נעים ונוח להסתכל לה בעיניים. זהו ויתור אמיתי. זוהי אומנותה של רחל.

מבואר במדרשים ששער הרחמים על עם ישראל נפתח בזכות רחל אמנו, שהכניסה צרתה לביתה, בזכות כוח הויתור המיוחד שלה. "קול ברמה נשמע… רחל מבכה על בניה… ושבו בנים לגבולם".

יעזרנו ה' שנלמד לאחוז באומנות הויתור, ונזכה לגאולה השלמה. 

הוסיפו את התגובה שלכם:

מומלצים

קצרים לשולחן שבת

נגן וידאו

ווארט קצר לפרשת אמור: לבחור בחיים

לקבלת השיעורים החדשים במייל

לשיעורי הרב בלוי שליט"א ניתן להאזין גם בטלפון:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן