תמיד לבחור… מאמר קצר לפרשת ראה

תמיד לבחור…

"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה"

יש בפסוק זה כמה שאלות:

ראשית, הפסוק מתחיל בלשון יחיד – "ראה", וממשיך בלשון רבים – "אנכי נותן לפניכם היום", וכל הפרשה ממשיכה בלשון רבים. מדוע?

שנית, צריך להבין למה נכתב הפסוק בלשון הווה "נותן לפניכם היום". למה לא נאמר: "ראה נתתי לפניכם ברכה וקללה"?

שאלה נוספת: למה מדגישה התורה שהברכה והקללה ניתנו "לפניכם"?

הגאון מווילנא אומר שיש כאן רמז לאדם שרוצה לעשות צעדים בחיים ולהתקדם. הרבה פעמים יש מעכבים שניצבים בדרך, והם מפריעים לאדם לפרוץ קדימה. לפעמים המעכב הוא משא כבד מהעבר, לעיתים יש הפרעות אחרות, כמו: חוסר אמונה או חוסר ביטחון עצמי, קשיים חברתיים, 'מה יגידו', ו'מי יודע איך זה יתקבל בחברה' ועוד ועוד…

מסביר הגאון מווילנא: הפסוק מתחיל במילה "ראה", בלשון יחיד. אם אתה רוצה להתקדם בחיים, תראה את עצמך כאילו אתה יחיד בעולם. כדי להגיע להישגים, אי אפשר לקבוע את החיים לפי השפעת הסביבה.

אין ספק שהסביבה משפיעה, והיא חזקה ועוצמתית מאוד. הרמב"ם מרחיב ומתאר עד כמה אדם נמשך מטבע ברייתו אחרי אנשי מקומו וסביבתו, אבל הדרך בעבודת השם, הדרך להתקדם בחיים בכל תחום תלויה ביכולת להתגבר על דעת הסביבה.

כך כותב החזון אי"ש ב'אמונה וביטחון' (פרק ג' אות כ"ט): "מעט חוצפה, מעט עזות, ותראה נכוחות…" הוא ממשיך לתאר כמה "רבה הפוקה ורבה המכשלה" שיש לאדם, שהוא מאבד כל כך הרבה בגלל חששו מתגובות הסובבים. אפילו אדם שיש לו כבר התעוררות ורצון להתקדם, הפחד שלו מפני "עין הבטתו של פלוני", שמישהו יסתכל עליו בעין עקומה, גורם לו לאבד חיי נצח. 

"ומה רב אשרו לו היה מזוין במדת העזות והחוצפה בהזדמנות זו, בשעה שכליותיו ייסרוהו על רב כשלונו, על עזבו תורה מקור מים חיים, וכבר עברו מיטב שנותיו ועוד מעט והכל אבוד אבדת נצח, והבטה מתמיהה של בר נש פלוני ופלוני הנוכחת במראה דמיונו מכלימה את פניו, ולא עצר כח נגד דמיון הבל וחזיון שוא".

הרה"ק מברסלב זי"ע בספר 'ליקוטי מוהר"ן' מסביר את הפסוק "אחד היה אברהם": "שאברהם עבד ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם, ולא הסתכל כלל על בני העולם, שסרים מאחרי ה' ומונעים אותו, ולא על אביו ושאר המונעים, רק כאילו הוא אחד בעולם, וזהו: 'אחד היה אברהם'. וכן כל הרוצה לכנוס בעבודת ה', אי אפשר לו לכנוס כי אם על ידי בחינת שיחשוב שאין בעולם כי אם הוא לבדו יחידי בעולם, ולא יסתכל על שום אדם המונעו, כגון: אביו ואימו או חותנו ואשתו ובניו וכיוצא, או המניעות שיש משאר בני העולם, המלעיגים ומסיתים ומונעים מעבודתו יתברך. וצריך שלא יחוש ויסתכל עליהם כלל, רק יהיה בבחינת: 'אחד היה אברהם' כאילו הוא יחיד בעולם כנ"ל".

אברהם אבינו, הראשון בעולם שהתחיל בעבודת השם, היה "אחד". הוא לא הושפע מדעות סובביו, ונהג כאילו אין עוד בני אדם בעולם. אברהם אבינו הוא הדוגמא שלנו לכל התחלה של עבודת השם.

"ראה" – אתה, יחיד, מול הקב"ה.

רק אחר כך אפשר להתקבץ יחד לקבוצה, לעבוד את השם כקהילה, אבל העבודה מתחילה בך. ביחיד.

עוד כתוב בפסוק: "אנכי", הקב"ה אומר: אני ניצב איתך, אני נמצא איתך. התגברות על השפעת החברה יכולה להיות קשה ומסובכת, ואפילו חסרת סיכוי, אבל הקב"ה איתך. אתה יכול להצליח! השמיים הם לא הגבול…

אנכי נמצא איתך, תתחיל.. לא עליך המלאכה לגמור. אני קרוב אליך, אתה תעשה את שלך והקב"ה יעשה את שלו.

הפסוק ממשיך ואומר בלשון הווה: "נותן לפניכם היום". היום – בכל רגע ורגע. מה שהיה – כבר היה, ומה שיהיה – יהיה. העבודה האמיתית היא "היום", הרגע הזה, לבחור בברכה. יכול להיות שיהיו הרבה דברים שיפריעו בעתיד, או דברים שהיו בעבר ומעכבים. העבודה היא להתעלם מהכל, ולבחור בדרך הנכונה בכל רגע ורגע.

הנביאים מדברים על כך רבות, וגם ספרי מוסר וחסידות חוזרים על הרעיון, שהבחירה היא בכל רגע ורגע. לא משנה מה עשית עד היום, הבחירה בפועל היא ברגע הזה, הבחירה היא: "נותן לפניכם היום".

אין מושג של נטיה של האדם לצד מסוים, או הכרח שדוחף אותו לכאן או לכאן, כמו שהרמב"ם אומר בהלכות תשובה: "הרשות ביד כל אדם נתונה". כל אחד יכול להתקדם, לעבוד, לבחור בטוב, לפרוץ דרך קדימה ולמעלה… אין אדם שהאפשרות לבחור בטוב חסומה בפניו!

כל הבחירה כולה היא: לפניכם! היום! בכל רגע ורגע. "ובחרת בחיים, למען תחיה אתה וזרעך".

'ראה' – אתה יחיד. 'אנכי' – אני נותן את הבחירה, ועומד לצידך לסייע לך. 'נותן לפניכם היום' – הקב"ה שם לפנינו את שתי האפשרויות, לבחור נכון, וגם אם בעבר אדם עשה בחירות שגויות, ונראה כי הסיטואציה שבה הוא נמצא היא תוצאה, וכרגע אין לו ברירה אלא לבחור ברע… לדוגמא: אדם שיושב בכלא על גניבה… אכן, הוא כבר בכלא, אבל עדיין עומדת הבחירה בפניו איך להתנהג בכלא. הוא יכול לתת למעגל האומללות והייאוש להכריע את הבחירה, אבל הוא יכול עדיין לבחור בקו של תקווה. 'יש מקוה לישראל'! 'קוה קיויתי ה". 

בכל מצב, בכל רגע ורגע, "ובחרת בחיים, למען תחיה אתה וזרעך"!

הוסיפו את התגובה שלכם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן