באיזו שפה מדבר נחש? מאמר קצר לפרשת בראשית

באיזו שפה מדבר נחש?
בקורס הנחיית הורים העלה המנחה את השאלה הבאה: "ילד רוצה מאוד לעשות משהו בניגוד לדעת או לרצון הוריו. איך ניתן להשיג את המטרה, ולדאוג לכך שהילד יימנע מעשיית המעשה?"
המנחה חידד את השאלה, והציג את התגובות המצויות, האוטומטיות והבלתי מתוכננות של ההורים: לא ולא! אסור! נורא ואיום! בשום אופן! אל תעשה! לא מרשה! לא מסכים!…
כאשר אדם מנסה להשפיע על רעהו לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה מסוים, הנטייה הטבעית שלו היא להגזים קצת בחומרת העניין, מתוך תקווה שהדברים ייקלטו, שיתקבלו במלוא הרצינות והחומרה, וייושמו.
נראה שמתוך פרשת בראשית, המספרת על המאורעות הראשונים בהיסטוריה, ניתן ללמוד על הדרך הראויה והמועילה להשפיע באמת על הזולת לפעול כראוי. הקדוש ברוך הוא חפץ שאדם וחווה לא יאכלו מעץ הדעת, ומסר להם את הציווי במילים הבאות: "מכל עץ הגן אכל תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו". ציווי זה מורכב משלושה שלבים: השלב הראשון – הרגעה, "מכל עץ הגן אכול תאכל". אפשר לאכול, הכול בסדר, יש כאן גן עדן שלם של עצי פרי מיוחדים, עסיסיים ונדירים. אף אחד לא הולך למות מרעב… השלב השני – "עץ הדעת טוב ורע", הגדרה ברורה ומדויקת: על איזה עץ מדובר, איזה עץ מכל העצים עתיד להיאסר, שלא יהיה בלבול. השלב השלישי – האיסור עצמו: "לא תאכל ממנו".
ובניגוד מושלם לכך, כאשר הנחש, "הוא יצר הרע, הוא שטן, הוא מלאך המוות", ניסה להסית את אדם וחווה לאכול מעץ הדעת, הוא השתמש במילים הבאות: "אף כי אמר אלוקים לא תאכלו מכל עץ הגן". משפט זה מורכב גם הוא משלושה שלבים: השלב הראשון הוא: "לא!"… לא ברור עדיין מה נאסר, לא ברור עדיין איך, אבל יש לחץ והפחדה: לא!… השלב השני הוא: "לא תאכלו". מה?! אנחנו עלולים למות מרעב!! השלב השלישי הוא: הגזמה. "מכל עץ הגן". את כל הפירות של עצי הגן אסור לאכול, ולא רק את פרי עץ הדעת…
מעניין לראות את המטרה ואת התוצאות של שני סוגי ההתנסחות. הקדוש ברוך הוא רוצה שיקיימו את הציווי, ועל כן הציווי נמסר בצורה רגועה, באופן מרגיע, מיישב את הדעת, מוגדר בצורה ברורה ואפשרית לביצוע. רק אז מגיע שלב האיסור. לעומת זאת, הנחש רוצה שיעברו על הציווי, שיאכלו מעץ הדעת למרות האיסור. הצורה שהוא מגיש את הציווי היא על ידי מתח, לחץ, תחושה קשה, הגזמה… כך הוא מבטיח שהם ירגישו שאי אפשר לעמוד בכך, ובוודאות הם יעברו על הציווי.
הלימוד הזה הוא מסר גדול עבורנו לחיים. כל אדם הוא מחנך, לעצמו, למשפחתו, לתלמידיו, לסביבתו. אם נרצה שדברינו ישפיעו ויתקבלו על הלב, שאכן יתקיימו ברצון, כדאי מאוד לדבר בצורה שלימד אותנו הבורא יתברך, ולהיזהר מאוד מצורת דיבור נחשית, מלחיצה ומסיתה.
יהי רצון שנזכה לסור מרע, לעשות טוב, ולאכול מעץ החיים.
שבת שלום ומבורך.