בשמים ומעבר לים – מי השילוח פרשת נצבים – תורה היא התגברות על תאוות? תאווה היא שלילית? היחס הנכון לתאוות

האם דרך התורה דורשת גדרות וסייגים?
האם דרך התורה מחייבת פרישות?
מה מקומה של התאווה בחייו של אדם שזכה לתורה?
שיעור בספר 'מי השילוח' פרשת נצבים.

לעוד שיעורים בנושא ראש השנה, ראו כאן בעדכון לראש השנה.

נהנתם? שתפו אחרים, הם יודו לכם.

הוסיפו את התגובה שלכם:

2 תגובות
  1. יהודה הגב

    העניין בודאי איננו ברור לרבים מאיתנו וע"כ אנסה להוסיף מספר מילים ויסלח לי כבודו
    כי צריך להבין שבכוחה של התאווה האדם משתמש לחדוותא דשמעתא ואז בעיני זרים זה כבר לא יקרא תאווה, ולא היא אלא שכח התאוה הוא כח בונה אבל בניין דורש מאמץ ובתאוה נכנס היצר ואומר לאדם: "תהנה מיד" ואז מוכרח שזה טומאה.
    אבל האמת שחדוותא דשמעתא היא התאווה שבאמת בלב כל יהודי, אלא שזה לא כ"כ גלוי.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן