אירועי הנס:
האירוע התרחש בעיר סרגוסה בספרד, בשנת ה'ק"ם או ה'ק"ף (1380 או 1420)
בימי שלטונו של פדרו הרביעי או אלפונסו החמישי מאראגון.
מסופר כי כאשר היה המלך, שבלשון המגלה נקרא בשם סארגוסאנוס מגיע אל העיר,
היו יהודי העיר יוצאים לברכו ובידיהם ספרי התורה משנים עשר בתי הכנסיות שבעיר.
בשלב מסוים, החליטו רבני הקהילה כי כדי לשמור על קדושת הספרים, קבלת הפנים תהיה רק עם תיקי הספרים כשהם ריקים ועטופים במעילי רקמה, וספרי התורה עצמם יישארו בבתי הכנסת.
מומר בשם מרקוס שמע על העניין והלשין על כך למלך. המלך זעם על כך,
אך החליט שלא להעניש את היהודים לפני שבירר אם האשמה נכונה.
הוא יצא לכיוון סרגוסה, כשמרקוס מלווה אותו, והחליט כי כשיצאו היהודים לקבלו,
יצווה לפתוח את נרתיקי הספרים במפתיע ולראות אם יש אמת בדבר.
מסופר, כי בלילה שלפני ביקור המלך, הופיע אליהו הנביא בחלומם של כל שנים עשר גבאי בתי הכנסת השונים,
והורה להם להחזיר את ספרי התורה לתיקיהם.
למחרת, כאשר ציווה המלך במפתיע לפתוח את נרתיקי הספרים, נמצאו הספרים בתוכם.
המלך ציווה לתלות את מרקוס, והקהילה היהודית נצלה.
מנהגים:
סיפור הנס נכתב במגילה מיוחדת, הנקראת בבתי כנסת של יוצאי סרגוסה, בכל י"ח בשבט.
כפי שנהוג לעשות בקריאת מגלת אסתר, בכל פעם שנקרא שמו של מרקוס המומר נהוג להשמיע רעש רב באמצעות רעשנים וצעקות.
