חזרה וביאור בהרחבה על ענין האחדות והריבוי שנלמד בשיעור הקודם.
תורה מלשון הוראה.
איזה חלק בתורה מוביל את האדם אל השלימות?
וזה לשונו:
ולכך אמר 'ויורני ויאמר יתמך דברי לבך שמור מצותי וחיה', כי התורה שהיא דברי השם יתברך, תומכת האדם שלא יגיע לידי מיתה, שהתורה מקיימת הכל. ואמר 'שמור מצותי וחיה' נגד מעשה המצות, כשישמור אותם יש בהם החיים. ואמר 'ויורני', שהוא לשון הוראה, כמו שנקראת התורה בלשון זה, ולא נקראת בשם 'חכמה', כמו שנקראת שאר חכמה או תבונה. מפני כי הפרש יש: כי התורה מורה לאדם את הדרך, אשר בדרך ההוא יגיע אל תכליתו האחרון מה שאפשר לאדם להגיעו, הוא אל עולם הבא. וזה אין בכח שום חכמה, כי על ידי התורה מגיע האדם אל עולם הבא, ולכך ראוי לה דווקא לתורה שם 'תורה', שהוא לשון הוראה, שמורה לאדם תכליתו האחרון אשר ראוי לאדם להגיע אליו. ולכך אמר 'ויורני ויאמר יתמך דברי לבך', השם יתברך הורה לאדם תכלית האחרון, איך להגיע את האדם אל העולם הבא, כאשר 'יתמוך דברי לבך', ואז האדם דבוק בתורה, המגיעה אל תכליתו, הוא העולם הבא. כי כשם שהתורה היא סדר עולם הזה, כך התורה היא סדר עולם הבא, כי הכל נברא בתורה הן עולם הזה, והן עולם הבא. ולכך אמר השם יתברך 'יתמך דברי לבך', בזה דבק האדם בעולם הבא, להגיע אל תכליתו האחרון, וזה מבואר: