התייחסות נכונה למוות.
בנים אתם לה' אלוקיכם.
מדברי הר"א אבן עזרא, הרמב"ן, אור החיים הקדוש, ישמח משה, והחתם סופר.
מה ההבדל בין: כל מה דעביד רחמנא לטב עביד, וגם זו לטובה?
מדברי הבעל שם טוב הקדוש.
למה התורה מצווה לרסן את האבילות?
נהנתם? שתפו אחרים, הם יודו לכם.
מומלצים
קצרים לשולחן שבת
נגן וידאו
תגובה אחת
יש גם את רש"י שכותב "ואתם ראויין להיות נאים ולא גדודים ומקורחים". וכן עיין ברש"י הראשון בפסוק שהאיסור הוא לקעקע בבשר. ולא מובן מה עניין יופי פה? ועוד שהרי מפה לומדים שלא לעשות אגודות אגודות, ולכאורה מה הקשר בין קרחה וכיעור לאגודות?
הסיבה שעושים קעקועים על הגוף ולפעמים את כולו היום, היא שהאדם איננו יודע מיהו, והקעקוע "המיוחד שלו" נותן לו יחודיות כביכול, זה נפוץ היום מאוד. חוץ מסיבת ה"יחודיות" שאמרתי זה יוצר דמיון של הסתרת עצמו שהרי מי שמסתכל עליו הקעקוע יבלוט והמקועקע כביכול ברח מהעניים של המסתכל.
אז יוצאים לנו שני דברים א. שהקעקוע והקרחה זה דרך לבלוט וגם להסתיר מה האדם באמת וב. שבאמת זה לא יפה כי עור האדם הוא היופי שלו שבא מלמעלה (וזה בהרבה פסוקים). וזה מה שרש"י אומר שכיון שבנים אתם וגו' אתם צריכים להיות יפים. ומובן שאגודות אגודות קשור לקעקוע, הנה בפשטות ידוע שקבוצות שוליים בכל העולם מקעקעים כל אחד קעקוע מיוחד שזה סימן ההשתייכות לקבוצה (בכל בית סוהר וכל אירגוני הפושעים זה גיל רק שהיום רוב צעירי העולם מכורים לרעיון (גם בירושלים יש "אמנים" שמקעקעים תמורת תשלום).
סיפור: אישה חזרה בתשובה, אבל כל גופה היה מקועקע והתביישה מאוד, ושאלו אותי האם לדחוף אותה לנתח את כל עורה כדי לסלק את מה שאפשר, כאשר ניתוח כל עור הגוף הוא סבל נורא כנראה, והיא פחדה מאוד. עניתי שאם היא לא רוצה לנתח הבושה שתסבול כל חייה מהקעקעים יחשב לה לכפרת עוונות.