חינוך ודרך האמצע – האם מעשה רבקה אמנו היה חסד או ניצול? שמונה פרקים לרמב"ם פרק ד' חלק ד' – שיעור 16

וזה לשונו:
ומפני שאין אדם בטבעו בתחילת ענינו בעל מעלה, ולא בעל חסרון – כמו שנבאר בפרק השמיני – והוא ירגיל בלא ספק פעולות מקטנותו, כפי מנהג קרוביו ואנשי ארצו. ואפשר שיהיו הפעולות ההן ממוצעות, ואפשר שיהיו מותירות, או מחסרות, כפי שספרנו, ותהיה נפשו חולה – ראוי שילכו ברפואתו כדרך רפואות הגופות בשוה: כשם שהגוף, כשיצא משוויו נראה אל איזה צד נטה ויצא, ונעמוד כנגדו בהפכו, עד שישוב אל השווי. וכשישתוה, נסלק ידינו מן ההפוך ונשוב לעשות לו מה שיעמידהו על שוויו – כן נעשה במידות בשוה.

נהנתם? שתפו אחרים, הם יודו לכם.

הוסיפו את התגובה שלכם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן