חולי ובריאות הנפש – שמונה פרקים להרמב"ם פרק ג' חלק א' – שיעור 11

וזה לשונו:
פרק שלישי – בחולי הנפש
אמרו הקדמונים: יש לנפש בריאות וחולי, כמו שיש לגוף בריאות וחולי.
ובריאות הנפש היא: שתהיה תכונתה ותכונת חלקיה – תכונות שתעשה בהן תדיר הטובות והפעולות הנאותות.
וחליה הוא: שתהיה תכונתה ותכונת חלקיה – תכונות שתעשה בהן תדיר הרעות והפעולות המגונות.
אמנם, בריאות הגוף וחליו – מלאכת הרפואות תחקור עליו. וכמו שחולי הגוף ידמו, להפסד הרגשותיהם, במה שהוא מר – שהוא מתוק, ובמה שהוא מתוק – שהוא מר. ויצירו הנאות – בצורת בלתי נאות.
ותחזק תאותם ותרבה הנאתם בענינים שאין הנאה בהם כלל – לבריאים, ואפשר שיהיה בהם צער: כאכילת עפר ופחמים, והדברים העפוצים והחמוצים מאד, וכיוצא באלו מן המזונות אשר לא יתאוו להם הבריאים, אבל ימאסו אותם – כן חולי הנפשות, רצוני לומר: הרעים ובעלי מידות הרעות, ידמו במה שהוא רע, שהוא – טוב, ובמה שהוא טוב, שהוא – רע. והאדם הרע יתאוה לעולם הפלגות, אשר הן באמת רעות, וידמה בעבור חולי נפשו שהן טובות.
וכמו שהחולים הגופניים, כשידעו חולים ולא ידעו מלאכת הרפואות, ישאלו הרופאים ויודיעום מה שצריך לעשותו, ויזהירום ממה שידמוהו ערב, והוא בהפך חולים. ויכריחום לקחת דברים הנמאסים והמרים עד שיבריאו גופותם, וישובו לבחור בטוב ולמאוס ברע – כן חולי הנפשות, צריך להם שישאלו החכמים שהם רופאי הנפשות ויזהירום מן הרעות ההן אשר יחשבו בהן שהן טובות, וירפאו אותם במלאכה אשר ירפאו בה מידות הנפש, אשר אזכרה בפרק שאחר זה.