תוספת על מה שנאמר בשיעור למי שרוצה להעמיק בענין:
עיין בתוספות ביבמות דף ע"ב עמוד א' ד"ה משום.
ועיין מה שכתב הרמב"ן שם בחידושיו וז"ל: ועוד שהרי בשנה שניה עשו פסח ואי אפשר שלא היו להם ערלים הרבה שהרי מילת זכריו ועבדיו מעכבת בו, ואפשר שהיו מיעוט ולא עשו פסח, ולפי שכבר היו מוזהרים ממצרים כל ערל לא יאכל בו לא באו לישאל למה נגרע. עכ"ל. וצ"ע.
ובתוספות בקידושין דף ל"ז עמוד ב' כתב לפי המ"ד שנתחייבו בפסח רק משבאו לארץ, שעשו על פי הדיבור. [ועיין בני יששכר חודש ניסן מאמר ד' דרוש י"ג שפירש לענין דחייה דשבת שהייתה הוראת שעה]. ואולי נאמר גם לגבי מילת בניו ועבדיו שהיה הוראת שעה על פי הדיבור. וכן כתב במשך חכמה פרשת בהעלותך בביאור טענת למה נגרע. אמנם ברמב"ן לא משמע כן [וגם בתוס' בהמשך דבריהם לא נראה].
ועיין עוד במקנה בקידושין שם.