איתא במדרש, שמאלו תחת לראשי זו ציצית וימינו תחבקני זו תפילין. ד"א שמאלו תחת לראשי זו ק"ש וימינו תחבקיני זו תפלה. עכ"ל המדרש:
פתח ואמר. האיך שייך ימין לתפילין הלא תפילין נקשר על יד שמאל. ותירץ מפני שביד ימין קושרין התפילין על יד שמאל ובכל דבר צריכים לאכללא שמאלא בימינא ומן השמאל בא אח"כ לימין. כדאיתא במסכת ברכות דמתרץ שם תנא אקרא קאי דכתיב ובשכבך ובקומך. ותירוץ השני דיליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. הרי שבכל דור מתחיל מבערב ומסיים בבוקר שאח"כ בא אל הבוקר וכן כתיב אני אל אלקים אקרא וי"י יושיעני. וכתיב ג"כ אח"כ ערב ובוקר וצהרים אשיחה וכו' מקודם ערב ואח"כ בוקר. כי בערב יש ג' פירושים האחד ל' תערובות והשני ל' מתיקות ועוד יש פירוש אחר לערב. ובכל דבר מתחיל מקודם מן הערב מדבר שאינו טוב כל כך. והתחלת הכל הוא היראה. גם בלידת האדם הוא כך מקודם בא אליו היצה"ר מנערותו ואח"כ בא אל הבוקר בשנת י"ג והבן. וזהו שאמר. שמאלו תחת לראשי זו ציצית. כי בציצית יש תכלת ותכלת הוא דבר שאינו טוב כל כך. כמו הלבן שאין בו שום גוון כלל וכולו טוב. ובתפילין ג"כ מקודם קושרין על יד שמאל ואח"כ בא לתפילין של ראש שנקרא ימין. וצריך להיות בתחילה בבחינת יראה ולבסוף בבחינת אהבה לכלול זה בזה. הגם שבדברי העולם אי אפשר שיהיה שני הדברים ביחד כי למי שהוא ירא אי אפשר לאהוב. ולמי שאוהב אינו מתיירא ממנו אבל בדברים השייכים לרצונו יתברך הם מתאחדים:
