לבחור בחיים ולהמשיך את השושלת
שתי משפחות היגרו לארצות הברית בהגירה ההמונית מרוסיה. כשהגיעו ליבשת המיוחלת, ה"גאלדענע מדינה", ניצב בפניהם נסיון קשה מאוד: שמירת קדושת השבת, או עבודה, פרנסה וחיים. שתי המשפחות זכו לבחור בדרך הנכונה, והצליחו לשמור את השבת הקדושה בשלמות ובגבורה. אולם, במבט של שנים לאחור, התברר כי באחת משתי המשפחות זכו כל הילדים להמשיך את דרכו של האב, וגם הם היו שומרי שבת. גם אבי המשפחה האחרת שמר שבת בשלמות, אולם למרבה הכאב בניו לא המשיכו בדרכו, והפכו להיות מחללי שבת רחמנא ליצלן. שאלו את רבי משה פיינשטיין זצ"ל, על מה ולמה יש הבדל תהומי כל כך בין שתי המשפחות? מהי הסיבה לכך שהמשפחה האחת זכתה בבנים שומרי שבת, והמשפחה האחרת – שאף היא עמדה בניסיון במסירות – לא זכתה?
השיב רבי משה פיינשטיין זצ"ל והסביר: במשפחה הראשונה היו חוגגים כל שבוע את שמירת השבת. כאשר האב היה חוזר הביתה ביום שישי אחר הצהריים לאחר פיטוריו, בידיעה שהוא צריך להתחיל לחפש עבודה חדשה לשבוע הבא, הוא היה מלא שמחה. הוא ידע שבשביל השבת הקדושה שווה לוותר על משרה, על משכורת, על עבודה קבועה ומסודרת. השבת הייתה יקרה לו יותר מן הפרנסה! המסר שקלטו הילדים שלו היה שהשבת יקרה וחשובה, ושווה להשקיע בה יותר מכל דבר בעולם.
לעומת זאת, אבי המשפחה השנייה היה חוזר מדי שבוע לביתו עצוב וממורמר על עבודה נוספת שהפסיד. הוא היה מתלונן ורוטן על הצורך בחיפוש עבודה חדשה. מהו המסר שקיבלו ילדיו? שהשבת היא דבר קשה, מאיים, שהיא בעיה שגורמת לאבא להיות עצוב כל שבוע מחדש… והם "הסתדרו" רח"ל… הם "פתרו" לעצמם את הבעיה, ויותר לא שמרו שבת.
"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע… החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך".
שתי דרכים עומדות בפני האדם: הטוב והרע, והאדם בוחר בכל רגע ורגע. התורה מצווה עלינו "ובחרת בחיים".
שואל השל"ה הקדוש: מה הטעם למצוה כזאת, וכי מי לא יבחר בחיים?!
רבי ברוך שמעון שניאורסון זצ"ל, ראש ישיבת טשעבין, משיב על התמיהה הזו בשם חמיו מרן הרב מטשעבין זצ"ל, ומפרש את הפסוקים בדרך מעניינת ובעלת מסר גדול עבורנו.
הקדוש ברוך הוא הציב בפנינו את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע, ועל כך בא הציווי 'ובחרת בחיים'.
בפני האדם עומדות שתי אפשרויות לעשות טוב, להביא את עצמו לבחור בטוב. הדרך האחת היא 'דרך החיים והטוב', לראות כמה טוב הקב"ה, כמה חיים וברכה יש בשמירת התורה והמצוות, כמה אור ואושר יש בהליכה בדרך החסד והרחמים של התורה הקדושה.
הדרך האחרת היא 'דרך המוות והרע'. לבחור בעשיית טוב מתוך הבנה עד לאיזו השחתה ורוע מגיע האדם כאשר הוא צועד בעקבות דרכי ליבו, רצונותיו, תאוותיו. אמנם, גם דרך זו מובילה את האדם לבחור בטוב, אלא שהבחירה נעשית לא מתוך ההכרה במעלת הטוב, אלא מתוך הכרת הרוע.
התורה מצווה עלינו 'ובחרת בחיים', לבחור בדרך הטוב מצד החיים והטוב, ולא רק מתוך התנגדות ובריחה מהרע.
שני היהודים היקרים בארצות הברית בחרו לעשות טוב, הם היו צדיקים, הם קיימו מצוות במסירות נפש. האחד בחר בדרך של חיים ושל טוב, הוא בחר לראות באור חיובי את התורה ואת המצוות, לחוש באמת עד כמה טובה התורה, וכמה אור יש בשמירת המצוות. השני לעומתו בחר לחיות על פי דרך התורה מתוך תחושה של פחד מן העונש, מיסורי הגיהנום. הוא עזב את העבודה שוב ושוב כדי שלא לחלל שבת, אבל בתוך ליבו חש תחושת מוות ורע.
ההבדל הגדול התבטא בילדים. כשאדם הולך בדרך החיים והטוב, כל סובביו שואפים ומנסים להצטרף אליו. ובחרת בחיים – למען תחיה אתה וזרעך!
כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה של חיים טובים.
